לדלג לתוכן

מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכה א

[עריכה]

דברי חכמים כדרבונות נתנו מרועה אחד רועה אחד אמרן וכולן מצילין אותן מפני הדליקה וספר אגדת' אע"פ שלא ניתן ליכת' א"ה מצילין אותו מפני הדליקה מה טעם עת לעשות לה' הפרו תורתך:

הלכה ב

[עריכה]

מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורי':

הלכה ג

[עריכה]

כיצד מפסיקין ראש חדש וימי חנוכה שחלו להיות בשבת קורי' שבע' בעניין שבת והשמיני לראש חדש הוא קורא וביום השבת וראשי חדשיכם שני הפסקות אם לחנוכה שחל יום ראשון להיות בשבת קורין שבעה לשבת והשמיני קורא ויהי ככלות משה עד עשה את המנורה:

הלכה ד

[עריכה]

לפורים שלשה ימי הצום אין מתעני' אותם רצופין אלא פרודי' שני וחמישי ושיני ורבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחר ימי הפורים מפני ניקנור וחביריו ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין:

הלכה ה

[עריכה]

מעמדות דתניא אנשי מעמדו' ואנשי משמר היו מתענין בכל יום בשני על מפרשי הים דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים בשלישי על מהלכי דרכי' דכתיב ויאמ' אלהים יקוו המים מתחת השמים ברביעי על התינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו דכתיב ויאמר אלקים יהי מאורו' מארת כתיב בה' מתענין על עוברות ומניקות שלא יפלו את בניהן שנ' ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ וגו' בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת ויש אומרים בין השמשות בערב שבת מיתוספ' נשמה יתיר' לישראל ולאחר נוטלין אותה הימנו דבר אחר מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחין בראשון הם מתענין בו אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת הנכרים אלא משום דכתי' וינפש וי על נפש:

הלכה ו

[עריכה]

בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ובעצרת שבעה שבועות ובראש השנה בחודש השביעי באחד לחודש ביום הכיפורי' אחרי מות ביום טוב הראשון של חג קורין בפרש' המועדות שבת"כ ושאר כל ימות החג קורין בקרבנו' החג:

הלכה ז

[עריכה]

בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשי' ובראשי חדשיכ' ובמעמדות במעשה בראשית ובתעניות של תשעה באב וז' אחרונות של עצרת ברכות וקללות אבל תעניות אחרות ויחל משה ומפטיר דרשו ה' ויש אומרי' שאין מפטירין נהגו בו העם ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות:

הלכה ח

[עריכה]

בשני ובחמישי בשב' במנח' קורין כסדר' ואין עולה להם מן החשבון שנ' וידבר משה את מועדי ה' אל כל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו מכאן אמרו לכל מפסיקין לראשי חדשי' לחנוכ' לפורים לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים שיביאו אלו בין בשבת בין בשני בין בחמישי שהן קורין כסדרן שמפסיקין סדרן וקורין באלו אבל אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות ובפורים שיביאו בשבת כדי להפסיק מסדר שבת עליה' או בב' ובה':

הלכה ט

[עריכה]

ובזמן שחל ראש חודש להיות בשבת השמיני שצריך לקרו' וביום השבת ובראשי חדשיכם הוא מפטיר בכה אמ' שער החצר הפנימי' הפונה קדים חל להיות אחד בשבת מלפני החודש ויאמר לו יהונתן מחר חודש ובחודש עצמו קורין שלשה בקרבן תמיד הראשון קורא שלשה וידבר וצו ואמרת השני קורא את הכבש אחד ועשירית עולה ונסכו והשלישי חוזר למעלה וקורא ונסכו ואת הכבש מפני שאמרו אין קורא בפרשה פחות משלשה פסוקים ויש אומרים אין משירין בפרשת פחות משלשה פסוקים:

הלכה י

[עריכה]

במה דברים אמורים בספ' של פסוק' אינו יכול לפסוק עד שיקרא ממנה שלשה פסוקים ומכיון שהוא קורא ונסכו ואת הכבש וביום השבת ועולת שבת נמצא שלישי שהוא קורא ד' פסוקים ואחד קורא בשל ראש חודש ובראשי חדשיכם כל הפסוקים:

הלכה יא

[עריכה]

אבל צריכין לומר אחר יהי כבוד ה' מלך ומזמור שירו לה' מדברי סופרים ואחריו הודו לה' קראו בשמו וששת המזמורים של כל יום וא"ר יוסי יהא חלקי עם המתפללי' בכל יום ששת המזמורים הללו ואמרו למה הזכי' דוד ממזמור הודו לה' קראו כהנים לוים וישראל להיות אומ' אותו בכל יום: